פסק-דין בתיק עש"א 20782-09-10

1.         בפני ערעור השבחה לפי סעיף 14(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוסחו לפני תיקון מס' 84 לחוק מתשס"ח - 2008, על הכרעת השמאי המכריע, מר שמואל רוזנברג.

2.         המערערת, הועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון, מבקשת בערעור לקבוע כי ההחלטה שאפשרה למשיבים לחלק את המקרקעין הרלוונטיים, באופן המגדיל את מספר יחידות הדיור שניתן לבנות במקרקעין, מחייבת את המשיבים בתשלום היטל השבחה.

            המערערת מבקשת שאקבע, כי קביעות השמאי המכריע בשומה המכרעת בהקשר זה, לפיהן אין מקום להטיל על המשיבים תשלום היטל השבחה בעניין הזה בלבד, דינן להתבטל.

3.         לעניין סמכותו של בית משפט זה להיזקק לערעור יצויין, כי שומת ההשבחה מטעם הועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון הומצאה לידי המשיבים  עוד בחודש מרץ 2008. לפיכך חלה עליה התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה בנוסחה הקודם, היינו: לפני כניסתו לתוקף של תיקון מס' 84 לחוק התכנון והבנייה, שנחקק לאחר מכן.

            על אף שהצדדים אינם חולקים על כך כי הדין החל על ערעור זה הוא הדין הקודם  לתיקון מס' 84 הנ"ל, מינו הצדדים את השמאי המכריע באופן וולנטרי באמצעות המנגנון שנקבע בתיקון מס' 84 לחוק, מבלי שיהא בדבר כדי להשפיע על סמכותו העניינית של בית משפט זה להיזקק לערעור.

4.         בקצרה, אציין להלן את המסגרת העובדתית הרלוונטית:

            המקרקעין נשוא השומה מהווים קרקע בשטח של כ- 6.362 דונם, המצויה בין רחוב הצבר לרחוב האלונים ברמות השבים (שהיתה במקור מועצה עצמאית ושאוחדה לימים עם מועצה אזורית דרום השרון), והידועים כחלקה מקורית 56 גוש 6451.

            חלקה 56 פוצלה לשלוש חלקות שונות לבנייה (חלקות 361 - 359), בנות כשני דונם כל אחת,  כשהחלוקה נעשתה באמצעות הליך תכנוני של אישור תשריט חלוקה לפי סעיף 137 לחוק התכנון והבנייה.

            הנפקות של חלוקה זו,  מבחינת החיוב בהיטל השבחה, עומדת בבסיס הערעור שבפני.

            יצויין, כי הבקשה לאישור תשריט החלוקה הוגשה במקור למערערת, בגלגולה הקודם - הועדה המקומית לתכנון ובנייה הדרים, שדחתה ביום 08.04.03 את הבקשה.

            על החלטה זו הגישו המשיבים, שהינם בני משפחה אחת - אם וילדיה, ערר (ערר מס' 191/03) לועדת הערר המחוזית - מחוז מרכז.

            בהחלטתה המפורטת והמנומקת מיום 22.10.03 קיבלה ועדת הערר את הערר ואישרה את תשריט החלוקה המבוקש.

            לנוכח החלטת ועדת הערר, פוצלה חלקה 56 לשלוש חלקות לבנייה, כאמור, בנות שני דונם כל אחת.

            לאחר אישור תשריט החלוקה, הגישו המשיבים בקשות להיתרי בנייה.

בחודש מרץ 2008 המערערת הנפיקה למשיבים שומת השבחה שהוכנה על ידי השמאי תמיר שדה. בחודש אוגוסט 2008 הגישו המשיבים "שומה אחרת" שהוכנה על ידי השמאי ארז אבירן. לנוכח המחלוקת שנפלה בין הצדדים, פנו המשיבים בחודש יוני 2009 ליו"ר מועצת שמאי המקרקעין בבקשה למינוי שמאי מכריע ובמענה לפניית הצדדים החליטה יו"ר מועצת שמאי המקרקעין על מינוי השמאי המכריע מר שמואל רוזנברג.

השמאי המכריע ערך בחודש יולי 2010 שומה מכרעת מפורטת ומנומקת שנמסרה לצדדים בחודש אוגוסט 2010.

בשומה המכרעת קבע השמאי רוזנברג כי על המשיבים לשלם היטלי השבחה בגין החלטות שטחי שירות ובגין הקלות שהתבקשו, אולם קבע כי החלטת תשריט החלוקה, כמו גם תוכנית הבריכות, אינה מחייבת בהיטל השבחה.

על חלק ההחלטה לפטור מהיטל השבחה בגין תשריט החלוקה הוגש הערעור דנן.

5.         דיו רב שפכו הצדדים בנסיונותיהם לשכנעני כל צד בצדקת טענותיו.